חיפוש

יערה


לפני חצי שנה עשיתי משהו שהוא הכי בעולם יציאה מאיזור הנוחות שלי, יצאתי לטיול צילום במרוקו בהנחיית אפרת לוזנוב הצלמת עם חבורת אנשים שאני לא מכירה. מסוג הטיולים שנפגשים עם השותפים למסע רק בשדה התעופה וגם אז מנסים לזהות אותם בעיקר מתמונת הווטסאפ שלהם.

מאוד לא אני.

אבל החלטתי שאני קופצת למים העמוקים ואם יהיו אנשים מגניבים אז סבבה ואם לא? לפחות נסעתי ליעד מגניב עם המצלמה שלי כבת זוג. הדבר היחיד שעשיתי מבעוד מועד זה להצטרף לקבוצת ווטסאפ של הנוסעים ולנסות לנחש מי הם האנשים מאחורי תמונת הפרופיל.

לא הכרתי אף אחד מהשמות ברשימה פרט לאחת.

יערה ניר כחלון.

אחרי יערה אני עוקבת באינסטגרם שלה כבר כמה שנים. לפני כמה שנים שמעתי אותה מספרת את הסיפור שלה בבוקר של נשים עצמאיות ומשום מה הוא נחרט אצלי. יערה היא קרמיקאית ויוצרת ואני חושבת שאחד הדברים שבעיניי גרמו לה לבלוט עבורי הוא השפה העיצובית המאוד ייחודית שהיא הצליחה לזקק לעצמה, כזו שיוצרים ואמנים שואפים להגיע אליה.

לשמחתי הרבה ואולי לא להפתעתי, חבורת האנשים שנסעה איתי למרוקו היתה חבורה מופלאה שהפכה את הטיול לחוויה מאוד ייחודית. בין יערה לביני גיליתי המון קווים משיקים - בנות אותו גיל, ילדים בגיל דומה, מתעסקות בתחום דומה, מכירות אותם אנשים ופוקדות את אותם ירידי מכירות - רק שהיא מוכרת ואני קונה.

מהר מאוד ידעתי שאני חייבת לעשות יום צילום איתה - והיא, בנדיבות אין קץ, הסכימה בשנייה.

כששואלים את יערה איפה היא גרה, היא עונה ב״נגב הצפוני״, אז כשיצאתי ליום צילומים איתה הכנתי את עצמי ליום נהיגה ארוך, מינימום טיול שנתי - ארזתי אוכל ושתיה לדרך, נכנסתי לאוטו שמתי מוזיקה, הפעלתי ווייז והופס….50 דקות - מה? זהו? זה הכל? (נראה לי שבסתר לבי רציתי יותר). אבל הנסיעה לדרום העבירה אותי למימד אחר של נופים ואנרגיה. נכנסתי למושב שבו היא גרה והרגשתי שאני חייבת לעצור רגע אחד לנשום את השדות.


אנחנו נכנסות יחד לסטודיו שלה שנמצא ממש ליד הבית שלה, היא מתחילה לעבוד ואני מתחילה לצלם.


הידיים שלה הן כמו מחולל האנרגיה הגדול של החלל הזה - בכל פינה בסטודיו היא משאירה את האנרגיה שלה, אנחנו עוברות דרך השלבים השונים של היצירה של הכלים שלה ואני רואה שבכל שלב היא מעורבת, נוגעת ויוצרת. העבודה שלה היא עבודת כפיים, ידיים שלא מפסיקות לרגע אחד לנוע ולעבוד וליצור ולהכניס אהבה בכל כלי.

זה חופש גדול ויערה מדלגת כל היום בין הסטודיו לבית. לקראת הצהריים אנחנו נכנסות לבית להתארגן לארוחת צהריים, מהר מאוד אני מבינה שהכל מתוקתק, כל פריטי הארוחה מוכנים ורק צריכים פוש קטן כדי להיות גמורים. היא מסודרת ומאורגנת בצורה מעוררת השתאות.

עכשיו תבינו, אני מחזיקה מעצמי בנאדם יחסית מאוד מסודר ומתוקתק, רשימות בכלל ואקסל בפרט הם חברים נורא טובים שלי. אבל פה אני מבינה שהסדר הזה והארגון של יערה הם גם הבסיס לעשייה הבהירה והמהודקת שלה. זו מי שהיא. זה ניכר גם בבית וגם בעסק שלה. כפות ידיה הפיסיות והמטאפוריות מעורבות בכל פרט החל משלב רכישת חומרי הגלם, יציקות, שיופים, הכנסה והוצאה מהתנור, ליטוש, גלזורה. בנוסף ליצירה היא מתעסקת בכל ההיבטים של ניהול עסק: כח אדם, מלאי, תפעול של אתר אינטרנט, שיווק, תחזוקה של נראות ברשתות חברתיות, אריזה, שילוח.....שאמשיך עוד? וונדר וומן של ממש.

לעתים קרובות נדמה לי שהצד המאוד פרקטי-ביצועי שלי חזק, עד כדי כך שהוא אפילו לפעמים מפריע לצד האמנותי שבי ומוריד אותו אל הקרקע, אולי יותר מדי. היה לי מרתק לפגוש יוצרת שהיא שילוב נורא מאוזן של השניים. מצד אחד יוצרת עם קו אמנותי מובחן - ומצד שני מדובר באחת הבחורות הכי מסודרות ובקיאות בפרטים שנתקלתי בחיי. בהחלט מעורר הערצה ונותן השראה.

אני, שמחזיקה מהקונטרול פריקיות שלי סוג של מגרעת, מסיימת את היום הזה עם הכובע של הקונטרול פריק מונף בגאווה, עם הבנה שאני צריכה להמשיך לחפש את האיזון הזה אבל שאני בהחלט בדרך לשם.

בסוף היום, חוזרת הביתה, עשירה בעוד קצת ידע ותובנות - מזל שיש לי 50 דקות שלמות באוטו לעכל הכל, לסדר את המחשבות וליהנות מהכוסות החדשות שמחכות לי ארוזות במושב לידי.



________________________________________________________________________________

ואם גם אתם בעניין של כלים של יערה מוזמנים להציץ באתר שלה פה


ואם אתם רוצים לשמור איתי על קשר ולקבל הודעה קצרה למייל בפעם הבאה שאני מעלה פוסט מוזמנים להירשם לניולטר פה למטה.












1 תגובות

שמחה שהגעתם עד פה ומקווה שנהניתם מהפוסט. 
זה ישמח אותי מאוד אם תרשמו ל
רשימת התפוצה שלי. מבטיחה לעדכן אתכם רק כשאני כותבת פוסט חדש בבלוג ולשמור על הפרטים שלכם חסויים. 

 

רוצים לדבר איתי? 

© Shelly Padan Lorber.
כל הזכויות שמורות לשלי פדן לורבר 
Shelly Photography

  • Grey Facebook Icon
  • Grey Instagram Icon